למה אתם שולחים יד לטלפון
כשמשעמם לכם.
ההרגל בדרך כלל מתחיל לפני שאתם מחליטים לגלול. רגע ריק מופיע, הטלפון קרוב, ולבדוק אותו הפך לתגובה הכי מהירה שאתם מכירים.
ההרגל בדרך כלל מתחיל לפני שאתם מחליטים לגלול. רגע ריק מופיע, הטלפון קרוב, ולבדוק אותו הפך לתגובה הכי מהירה שאתם מכירים.
שעמום לא אומר שמשהו לא בסדר אצלכם או שכל בדיקת טלפון היא בעיה. לפעמים אתם מחכים, עייפים, בין משימות, או פשוט אין לכם מה לעשות לשלושים שניות. הטלפון מציע חידוש, מידע ושגרה מוכרת כמעט בלי מאמץ.
הנוחות הזו היא הסיבה שההושטה יכולה להרגיש שהיא קורית מעצמה. אתם לא צריכים להחליט מה לקרוא, למי להתקשר או מה להתחיל. רק לפתוח את הטלפון. האפליקציה תספק את הדבר הבא משם.
המטרה היא לא להפוך כל רגע שקט לפרודוקטיבי. היא לשים לב מתי בדיקת טלפון היא תשובת ברירת המחדל לשעמום, גם כשזה לא מה שאתם באמת רוצים לעשות.
קל להאשים התראות. התראות בהחלט יכולות למשוך תשומת לב, והפחתתן לעתים קרובות שימושית. אבל בדיקות רבות קורות כשהטלפון לא רטט, לא נדלק ולא ביקש שום דבר.
מחקר מ-2023 הציג את המונח בדיקת סמארטפון ספונטנית להסתכלות בטלפון בלי טריגר חיצוני ובלי מטרה מודעת ספציפית. החוקרים התייחסו אליו כאל הרגל יומיומי, לא כהוכחה להתמכרות או לפתולוגיה. ההבחנה הזו חשובה: אפשר לעבוד על דפוס בלי להפוך אותו לשיפוט על עצמכם.
חשבו על הפעמים האחרונות שבדקתם. האם הייתה התראה? או שהבדיקה קרתה בזמן שחיכיתם לטעינת עמוד, הליכה בין חדרים, ישיבה לאכול, או הפסקה לפני משימה? אם הגרסה השנייה נשמעת מוכרת, כיבוי התראות הוא רק חלק מהתשובה.
שעמום הוא מילה לא נוחה, אבל לעתים קרובות הוא רק סימן שהרגע הנוכחי לא מחזיק את תשומת הלב שלכם. טלפון נותן לכם דרך מהירה לשנות את התחושה הזו. התוצאה עשויה להיות שימושית, מבדרת או נשכחת לגמרי. מה שחשוב להרגל הוא שהתגובה קלה לחזרה.
מחקרים עדכניים מצאו קשר בין סלידה משעמום לשימוש מוגבר בסמארטפון. זה לא אומר ששעמום לבדו קובע כמה כל אחד משתמש בטלפון, וזה לא אומר שאתם צריכים ללמוד ליהנות מכל דקה משעממת. זה רמז שימושי: אם אתם מתייחסים לשעמום כאל משהו שחייב להיעלם מיד, הטלפון מוכן לעשות את העבודה הזו.
הצעד הפרקטי הוא לפנות מקום להפסקה קטנה. לא שעה בלי גירוי. רק מספיק זמן לבחור אם הטלפון עוזר כרגע או רק ממלא חלל.
הדפוס בדרך כלל קשור להקשר, לא לכל שעה ביום. במשך שלושה-ארבעה ימים, אל תנסו לתקן אותו. רק שימו לב איפה הבדיקה הראשונה נוטה לקרות.
אתם לא צריכים מערכת מעקב מפורטת. משפט אחד בפתקים מספיק: "פתחתי אינסטגרם אחרי סיום הדוח" או "בדקתי רדיט בזמן שחיכיתי לקומקום." אחרי כמה רשומות, הרגע החוזר בדרך כלל ברור יותר מהאפליקציה עצמה.
1. הפכו את הפעולה הראשונה לפחות אוטומטית. הוציאו את האפליקציה מה-Dock או ממסך הבית הראשון, כבו את התג שלה, או הניחו את הטלפון מחוץ להישג יד בחלון שבו אתם בדרך כלל בודקים. המטרה היא לא להחביא את כל הטלפון. היא ליצור רגע שבו תוכלו לשים לב להושטה.
2. הכינו חלופה אחת קלה לביצוע. "לעשות משהו אחר" מעורפל מדי כשאתם עייפים או מחכים. בחרו ברירת מחדל קטנה שמתאימה להקשר: להביט מהחלון לדקה, להכין תה, להתמתח, לכתוב את המשימה הבאה על נייר, או פשוט לחכות בלי לפתוח אפליקציה. חלופה טובה קטנה מספיק שתשתמשו בה באמת.
3. הפרידו בדיקה שימושית מבדיקת פיד. אם אתם צריכים להשיב להודעה או לבדוק זמן רכבת, עשו רק את הדבר האחד הזה. לפני שאתם פותחים את הטלפון, תנו שם למשימה. כשסיימתם, הניחו את הטלפון לפני פתיחת האפליקציה שבדרך כלל באה אחריה.
4. הפחיתו גם טריגרים חיצוניים. התראות הן לא כל הסיפור, אבל הן יכולות לחזק את הדפוס. כבו התראות, תגים, צלילים ותצוגות מקדימות לא חיוניות לאפליקציות שמושכות אתכם פנימה באופן קבוע. ראו איך לכבות התראות אפליקציות באייפון להגדרות המדויקות.
5. שנו אפליקציית טריגר אחת, לא את כל החיים. התחילו עם האפליקציה שאתם פותחים הכי הרבה בלי סיבה מסוימת. ניסוי ממוקד קל יותר ללמוד ממנו מלהכריז שכל אפליקציה אסורה בבת אחת.
בחרו חלון שעמום אחד ואפליקציה אחת. למשל: בלי אינסטגרם בעשר הדקות אחרי ארוחת צהריים, או בלי אפליקציית חדשות בזמן שאתם מחכים לאוטובוס. הניחו את הטלפון במקום אחר, הסירו את האפליקציה מהמסלול הכי מהיר, והחליטו מה תעשו בדקה הראשונה במקום.
בסוף השבוע, שאלו שלוש שאלות: האם שמתי לב לדחף מוקדם יותר? האם השתמשתי באפליקציה פחות אוטומטית? האם התחליף גרם לרגע להרגיש גרוע יותר, טוב יותר, או פשוט שונה? המטרה היא לא רצף מושלם. היא ללמוד איזה גבול מקל על הבחירה.
אם הבעיה היא ספציפית פתיחת אפליקציות על אוטומט, המדריך שלנו להפסקת פתיחת אפליקציות אוטומטית מכסה את ההגדרה הפרקטית בפירוט. אם ההרגל הוא יותר גלילת חדשות שליליות אינסופית, ראו איך להפסיק דום-סקרולינג באייפון.
נסו קודם את השינויים הקלים יותר. אבל אם הסרתם התראות ושיניתם את ההגדרות, ועדיין אתם פותחים את אותו פיד חברתי, אפליקציית חדשות, משחק או אפליקציית קניות בכל פעם ששעמום מופיע, הבעיה אולי היא שהגישה עדיין קלה מדי ברגע הזה.
Fella הוא חוסם אפליקציות לאייפון לבעיה הצרה הזו. אתם בוחרים את האפליקציות המסיחות, ו-Fella משאירה אותן חסומות כברירת מחדל בזמן שאפליקציות שלא בחרתם יכולות להישאר זמינות. כל סשן חסימה כולל פתיחת חירום אחת של חמש דקות לצורך אמיתי, ואז האפליקציות הנבחרות ננעלות שוב אוטומטית.
הוא לא נועד לחסום אתרים, לתזמן את כל היום שלכם, או להפוך את הטלפון לבלתי ניתן לעקיפה. הוא מיועד לאפליקציות שאתם כבר יודעים שהפכו לתגובת ברירת המחדל שלכם. קראו על חסימת אפליקציות לבדיקה אימפולסיבית אם זה הגבול שאתם צריכים.
טלפון הוא תגובה קלה ומוכרת לרגע ריק. הבדיקה עשויה להיות מופעלת על ידי התראה, אבל היא יכולה לקרות גם בלי התראה ובלי משימה מסוימת בראש. חזרה יכולה לגרום להושטת היד להרגיש אוטומטית.
לא כל בדיקת טלפון מופעלת מבחוץ. מחקר מתאר בדיקת סמארטפון ספונטנית כהסתכלות בטלפון בלי התראה או מטרה מודעת ספציפית. שימו לב למצב שבו זה קורה הכי הרבה לפני שתבחרו תיקון.
זהו את הרגע שבו אתם בדרך כלל בודקים, הפכו את אפליקציית הטריגר לפחות מיידית, והחליטו על חלופה קטנה לפני שהשעמום מגיע. אם כמה אפליקציות ספציפיות עדיין מנצחות, חוסם אפליקציות נבחרות יכול להוסיף גבול נוקשה יותר.
זה יכול להפחית בדיקות שנגרמות מהתראות, אבל זה לא יפתור כל בדיקה. חלק מבדיקות הטלפון קורות בלי התראות, ולכן עוזר גם לשנות את נתיב הגישה או את השגרה סביב רגעים ריקים.