האם חוסמי אפליקציות
באמת עובדים?
הם יכולים. אבל "לעבוד" זה יותר מלמנוע מאפליקציה להיפתח, וההגדרה הטובה ביותר היא זו שתשתמשו בה גם אחרי השבוע הראשון.
הם יכולים. אבל "לעבוד" זה יותר מלמנוע מאפליקציה להיפתח, וההגדרה הטובה ביותר היא זו שתשתמשו בה גם אחרי השבוע הראשון.
חוסם אפליקציות יכול לעבוד טוב בעבודה אחת: לשנות האם אפליקציה נבחרת זמינה ברגע שבו בדרך כלל הייתם פותחים אותה. זה יכול לקטוע ביקור רפלקסיבי בפיד, במשחק, באפליקציית חדשות או קניות לפני שהוא הופך לסשן לא מתוכנן.
אבל "האם זה עובד?" בדרך כלל מסתיר שלוש שאלות שונות. האם הכלי יכול טכנית להגביל גישה? האם זה משנה את אופן השימוש שלכם בטלפון? והאם זה מייצר את התוצאה שאכפת לכם ממנה? אלו דברים קשורים, אבל הם לא אותה תוצאה.
חוסם לא יכול להבטיח ריכוז, שינה, אושר או מערכת יחסים אחרת עם טכנולוגיה. הוא יכול לתת להתנהגות ספציפית ברירת מחדל אחרת. האם זה עוזר תלוי באפליקציה שאתם חוסמים, בכלל שאתם בוחרים והאם הכלל עדיין מתאים לחיים האמיתיים.
המחקר מבטיח, לא פסק דין גורף. מחקר רב-שיטתי מ-2023 על אפליקציות שנועדו להפחית שימוש בטלפון נייד מצא שלניהול מבוסס אפליקציה יש פוטנציאל, תוך קריאה להערכה חזקה יותר של התערבויות כאלה. הוא זיהה תכונות כמו מגבלות אפליקציה, גווני אפור וגישות משולבות בין האסטרטגיות שקשורות לשימוש נמוך יותר בראיות שהוא סקר.
מחקר אקראי נפרד של 305 מתבגרים שהשתמשו בטלפוני אנדרואיד מצא שפונקציית ריכוז שהסתירה אפליקציות לא חיוניות נמצאה קשורה לציוני שימוש בעייתי נמוכים יותר בסמארטפון ולתדירות שימוש מתועדת נמוכה יותר. ההשפעות היו קטנות, והמשתתפים, הפלטפורמה וההתערבות אינם אותו דבר כמו כל חוסם אייפון או כל משתמש מבוגר.
זו רמת הוודאות השימושית: הגבלות וחיכוך יכולים לעזור לחלק מהאנשים לשנות התנהגות ספציפית. המחקר לא מוכיח שכל חוסם עובד לכולם, או שחסימת אפליקציה משפרת אוטומטית כל חלק בחיים.
הבעיה הנפוצה ביותר היא לא שהחסימה נכשלה טכנית. אלא שהכלל לא התאים למצב. אדם חוסם אפליקציה שהוא באמת צריך לעבודה, הודעות, נסיעות או קבוצה. הרגע הדחוף הראשון מגיע, ההגדרה הופכת ללא פרקטית, וכל הכלל מוסר.
בעיה נוספת היא עקיפה קלה. אם הארכת מגבלה, השהיית סשן או שינוי הגדרה הופכים לחלק מאותה שגרה כמו פתיחת האפליקציה, הכלי עדיין מבקש מכם לקבל את ההחלטה הקשה ברגע הכי מפתה.
החלפה (Substitution) משנה גם כן. חסימת טיקטוק עלולה לשלוח אתכם לרילס, לשורטס, לרדיט, לדפדפן או למכשיר אחר. זה לא אומר שהחסימה הייתה חסרת טעם. זה אומר שההתנהגות רחבה יותר מאפליקציה אחת, והגבול הבא צריך לשקף זאת.
| אם הבעיה היא… | התחילו עם… | למה |
|---|---|---|
| התראות ממשיכות למשוך אתכם חזרה. | הגדרות התראות או מצב ריכוז. | הסירו את הטריגר לפני הגבלת הגישה. |
| אתם רוצים מכסה יומית. | מגבלות אפליקציה בזמן מסך. | זה בנוי לתקציבי זמן ומודעות. |
| אתם רוצים שאפליקציות יהיו לא זמינות בשעות קבועות. | זמן השבתה בזמן מסך או כלי מבוסס לוח זמנים. | ההגבלה עוקבת אחרי שגרה. |
| אתם פותחים רפלקסיבית את אותן אפליקציות בודדות לאורך היום. | חוסם לאפליקציות נבחרות. | הוא משנה גישה לפני הפתיחה האוטומטית. |
זמן המסך של אפל כולל מגבלות אפליקציה, זמן השבתה מתוזמן ואפליקציות ואנשי קשר שמותר תמיד. אפל גם מציינת שניתן להתעלם ממגבלות זמן מסך סטנדרטיות לאחר שהגיעו למכסה, בעוד שזמן השבתה מתוזמן ניתן להגדיר לחסימת אפליקציות מוגבלות. זה לא הופך גישה אחת לטובה אוניברסלית; הן פותרות בעיות שונות.
1. בחרו התנהגות, לא מטרה מעורפלת. "להשתמש פחות בטלפון" קשה לבדיקה. "להפסיק לפתוח אינסטגרם בזמן עבודה" או "להפסיק לבדוק חדשות במיטה" ספציפי מספיק כדי לשים לב.
2. בחרו את הגבול הקטן והשימושי ביותר. חסמו את האפליקציות שעומדות מאחורי ההתנהגות הזו, לא כל מה שעלול להסיח. השאירו את האפליקציות הפרקטיות שאתם צריכים זמינות.
3. שימו לב מה שובר את ההגדרה. האם הייתם צריכים אפליקציה למשימה לגיטימית? האם חיפשתם אותה התנהגות במקום אחר? האם התראה, רגע משעמם או שעה מסוימת ביום הפעילו את הדחף?
4. התאימו את הכלל במקום להכריז על כישלון. העבירו תהליך עבודה הכרחי למקום אחר, הוסיפו אפליקציה נוספת לגבול, עברו ללוח זמנים, או החליטו שחוסם הוא לא הכלי הנכון לבעיה הזו. התוצאה היא מידע שימושי בכל מקרה.
Fella מתאימה כשאתם כבר יודעים אילו אפליקציות באייפון גורמות לבעיה. היא משאירה את האפליקציות המסיחות הנבחרות חסומות כברירת מחדל בעוד שאפליקציות שלא בחרתם יכולות להישאר זמינות. לכל סשן חסימה יש פתיחת חירום אחת של חמש דקות לצורך אמיתי, ואז האפליקציות הנבחרות ננעלות שוב אוטומטית.
זו לא התשובה הנכונה לכל הגדרה. בחרו אופציה אחרת אם אתם צריכים חסימת אתרים, כמה מכשירים, זמינות מתוזמנת, בקרת הורים, ניתוח שימוש, מערכת אחריות של אדם שני, או נעילה בלתי ניתנת לעקיפה.
אם עקיפות חוזרות של זמן מסך הן הבעיה שלכם, קראו איך להפסיק להתעלם ממגבלות זמן מסך. אם אפליקציות נבחרות חסומות כברירת מחדל נשמעות כמו המודל הנכון, ראו איך חוסם האפליקציות לאייפון של Fella עובד.
הם יכולים לעבוד כשהגבול תואם לבעיה. חוסם אפליקציות יכול להגביל גישה לאפליקציות נבחרות, אבל שינוי התנהגות תלוי גם בשאלה האם ההגדרה פרקטית מספיק כדי להמשיך להשתמש בה.
המחקר על התערבויות מבוססות אפליקציה לשימוש בטלפון מבטיח אך מעורב. חוסם עשוי להפחית גישה לאפליקציות שבחרתם, אבל הוא לא מבטיח פחות שימוש כולל בטלפון או תוצאת רווחה ספציפית.
סיבות נפוצות כוללות עקיפה קלה, חסימה של יותר מדי אפליקציות שימושיות, שימוש במנגנון לא נכון לבעיה, או העברת אותה התנהגות לאפליקציה או מכשיר אחר.
הוא יכול להספיק כשאתם רוצים דוחות, מגבלות אפליקציה יומיות, זמן השבתה מתוזמן או הגדרות רחבות. חוסם לאפליקציות נבחרות הוא אופציה אחרת כשכמה אפליקציות ספציפיות צריכות להתחיל כלא זמינות כברירת מחדל.
שום אפליקציית אייפון רגילה לא יכולה להבטיח זאת בכנות. חוסם יכול להסיר עקיפות נוחות ברגע האמת, אבל לבעל המכשיר עדיין יש אפשרויות ברמת המערכת.