למה חוסמי אפליקציות
צריכים פתיחת חירום.

חוסם אפליקציות טוב אמור להקשות על הסחת דעת בלי להקשות על החיים האמיתיים. חריג אחד קצר ואוטומטי עושה את ההבדל.

Matthew Kמייסד Fella
מדריך

פתיחת חירום שומרת על הכלל שימושי.

פתיחת חירום היא תקופת גישה קצרה לאפליקציה שבדרך כלל אתם שומרים חסומה. היא קיימת למצבים האמיתיים שהופכים מחיקת אפליקציה או חסימה לנצח ללא פרקטית. אולי תצטרכו קוד כניסה, הודעה, פרטי אירוע, תשובה לעבודה או קישור שחי רק בתוך האפליקציה.

החלק החשוב הוא שלגישה יש סוף מוגדר. חוסם אפליקציות שאפשר להשהות בכל פעם שמתחשק לכם לגלול הוא לא ממש חוסם. פתיחת חירום קבועה נותנת לכם מספיק זמן לעשות את הדבר השימושי, ואז מחזירה את האפליקציה למצב חסום בלי לבקש מכם לקבל החלטה נוספת.

Fella נותנת פתיחת חירום אחת של חמש דקות פתיחת חירום בכל סשן לאפליקציות שתבחרו. כשהזמן נגמר, האפליקציות האלה ננעלות שוב אוטומטית. זה לא עונש. זה כלל פרקטי שמגן על הרגע שאחרי שסיימתם את המשימה שבאמת הייתם צריכים לעשות.

החריג יגיד לכם אם הכלל יחזיק מעמד

כלל שמתעלם מהחיים האמיתיים קל לנטוש. אם חסימה מונעת מכם למצוא כרטיס, להשיב להודעה רגישה לזמן או להשלים משימת חשבון, בסוף תסירו את החסימה לגמרי. זו לא משמעת חלשה. זה כלל שתוכנן גרוע.

כלל עם אינסוף דרכי מילוט לא הרבה יותר טוב. אם כל הפרעה מסתיימת בהשהיה פתוחה, החריג הופך לברירת המחדל. המבחן השימושי פשוט: האם אתם יכולים לטפל במשימה הפרקטית בלי לפתוח מחדש סשן גלילה?

לכן החריג חשוב יותר מרשימת הפיצ'רים של חוסם אפליקציות. הוא קובע אם הגבול ישרוד את הרגעים הלא נוחים, במקום להיעלם בפעם הראשונה שהוא מתנגש עם משהו שימושי.

מפו את השימושים האמיתיים לפני שאתם חוסמים אפליקציה

לפני חסימת אפליקציה, כתבו את הסיבות שבגללן אתם פותחים אותה כשאתם לא גוללים. היו ספציפיים. "אינסטגרם" אולי באמת אומר הודעה מלקוח. "יוטיוב" אולי אומר מדריך שמור. "וואטסאפ" אולי היא הדרך היחידה שקבוצה חולקת בה תוכניות.

אז הפרידו את השימוש ההכרחי מהמעטפת המסיחה. האם מישהו יכול לשלוח לכם הודעה במקום אחר? האם אתם יכולים לשמור את הכתובת, הקישור או פרט החשבון לפני הפעלת החסימה? האם גישה במחשב עדיפה לעבודה שאתם צריכים לעשות? לעתים קרובות הגדרת החסימה הטובה ביותר מתחילה בהעברת תהליך קריטי אחד אל מחוץ לאפליקציה.

ההכנה הזו משנה את המאזן. אתם עדיין יכולים לחסום אפליקציות רשתות חברתיות באייפון בלי להעמיד פנים שכל אפליקציה חייבת להיעלם מהחיים שלכם לנצח. אתם פשוט מוודאים שהאפליקציה החסומה היא לא המסלול היחיד שלכם למשהו חשוב.

פתיחת חירום היא לא כפתור השהיה

השהיה בדרך כלל משאירה את הדלת פתוחה. אפשר להאריך אותה, לחזור עליה, לשכוח אותה או להפוך אותה להרגל בפני עצמו. אתם פותחים אפליקציה חסומה בשביל הודעה, רואים פיד, ואז אומרים לעצמכם שתפעילו את החוסם שוב מאוחר יותר. המאוחר יותר הוא המקום שבו הכלל לעתים קרובות נעלם.

פתיחת חירום מוגבלת מסירה את הצורך לזכור. חלון הזמן קבוע. הגישה זמנית. החסימה חוזרת מעצמה. ברגע שבדקתם את ההודעה או מצאתם את הפרט שהייתם צריכים, המערכת עושה את החלק האחרון בשבילכם.

ההבחנה הזו חשובה כי סוף משימה שימושית הוא בדרך כלל הרגע שבו אפליקציה מסיחה הופכת שוב למפתה. פתיחה מוגבלת בזמן מגנה על הרגע הזה. זו הסיבה ש-Fella היא חוסם אפליקציות בגישה מבוקרת ולא חוסם אפליקציות עם השהיה ללא הגבלה.

תנו לפתיחת החירום משימה

השתמשו בגישת חירום למשימה ספציפית עם סוף ברור. זה יכול להיות בדיקת קוד, מענה להודעה, אישור כתובת, פתיחת קישור, מציאת פרטי אירוע או בדיקת הגדרת חשבון. אתם יודעים למה אתם פותחים את האפליקציה לפני שאתם פותחים אותה.

כוונות מעורפלות הן אחרת. "לראות מה חדש" ו"הצצה מהירה" אין להן קו סיום טבעי, מה שנותן לפיד מרחב לבחור את הפעילות במקומכם. אלה לעתים קרובות הרגעים שבהם חסימה עושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות.

שאלה פשוטה עוזרת: תנו שם למשימה לפני שאתם פותחים. "להשיב לאלכס." "למצוא את הכתובת." "להעתיק את הקוד." זה לא טריק; זה פשוט נותן לביקור הגדרה של סיום לפני שהאפליקציה מציעה סיבה חדשה להישאר.

מתי פתיחת חירום היא התשובה הלא נכונה

חריג קצר הוא לא תשובה אוניברסלית. אם אתם צריכים אפליקציה למשימת עבודה ממושכת, תמיכת לקוחות קבועה, שיעור יומי או תקשורת מתמשכת, חסימת ברירת מחדל לכל היום אולי לא תתאים לאפליקציה הזו. כלי מבוסס לוח זמנים, תהליך עבודה אחר, או בכלל לא לחסום עשויים להיות כנים יותר.

אם אפליקציה היא קריטית לבטיחות או הדרך היחידה שלכם לקבל מידע דחוף, השאירו אותה זמינה או הגדירו חלופה אמינה לפני שאתם חוסמים אותה. חוסם אמור להפחית הסחת דעת ידועה, לא ליצור נקודת כשל חדשה.

ואם אתם אף פעם לא צריכים את האפליקציה, מחיקה עשויה להיות פשוטה יותר. גישה מבוקרת מצדיקה את המורכבות שלה רק כשהאפליקציה גם שימושית מדי פעם וגם מסיחה באופן אמין.

בחנו את הכלל אחרי שחייתם איתו

התחילו עם האפליקציות שאתם פותחים בלי להחליט. אל תחסמו כל אפליקציה שעלולה להסיח את דעתכם. התחילו עם האפליקציות המעטות שהופכות באופן אמין דקת פנאי לגלילה ארוכה יותר.

אחרי שבוע, בחנו את החריגים שבאמת השתמשתם בהם. אם אפליקציה אחת דורשת כל הזמן פתיחת חירום בגלל אחריות אמיתית, שנו את תהליך העבודה או הסירו אותה מהחסימה. אם אף פעם לא השתמשתם בחריג, הכלל אולי פשוט יותר ממה שציפיתם.

לנקודת התחלה צעד-אחר-צעד, קראו את מדריך חסימת האפליקציות של Fella לאייפון. רשימת חסימה קטנה וכנה שימושית יותר מרשימה ענקית שתכבו אחרי יומיים.

המטרה היא פחות החלטות, לא יותר משמעת

אנשים לעתים קרובות ממסגרים זמן מסך כבעיית כוח רצון. אבל כוח רצון הוא כלי גרוע להחלטה שאתם מקבלים עשרות פעמים ביום. אם אפליקציה פתוחה ומוכנה בכל פעם שאתם מרגישים משועממים, צריך לקבל את ההחלטה שוב ושוב.

חוסם אפליקציות משנה את הסביבה לפני שהרגע הקשה מגיע. האפליקציה חסומה כברירת מחדל. אתם יכולים לגשת אליה כשיש צורך אמיתי. ואז הגישה נסגרת אוטומטית. אתם לא מנסים לנצח ויכוח עם עצמכם בכל פעם שאתם מרימים את הטלפון.

זה מה שהופך פתיחת חירום לשימושית. היא מכבדת את העובדה שהחיים האמיתיים מבולגנים, תוך שמירה על משמעות החסימה. אתם לא צריכים מערכת יחסים מושלמת עם הטלפון. אתם צריכים ברירת מחדל שנותנת לקשב שלכם סיכוי טוב יותר.